דוד קריבושי

קריבושי הוא אחד המלחינים והמעבדים המשפיעים במוזיקה הישראלית, אשר תרומתו מתפרשת על פני שישה עשורים. החל משנות ה-60 ועד ימינו, הוא יצר חותם ייחודי במוזיקה הישראלית, שהפך אותו לדמות מרכזית בעיצוב הפסקול הלאומי.

לאורך השנים שיתף פעולה עם אמנים מהשורה הראשונה בישראל, כולל אריק איינשטיין, שלמה ארצי, שושנה דמארי, ארי לביא, גלי עטרי, הגשש החיוור ועוד רבים. למעשה קשה להצביע על אמן שקריבושי לא שיתף עימו פעולה לאורך השנים.

כבר בתחילת דרכו, קריבושי הביא עמו ניחוחות מוזיקליים חדשים, ששילבו מקצבים מערביים כמו ג'אז ופופ עם סגנונות מקומיים מסורתיים. הוא היה בין המובילים בשינוי המוזיקה הישראלית מפורמט מקובע למשהו רענן ודינמי יותר, והפך לשותף מרכזי בהצלחה של אמנים רבים.

בין היצירות הידועות ביותר שלו ניתן למנות את "אני חולם על נעמי", "בתי את בוכה או צוחקת", ו"יש לך שמש". במהלך הקריירה העשירה שלו, קריבושי גם גילה וטיפח כישרונות צעירים והיה שותף למיזמים מוזיקליים רבים, כולל הקמת "תזמורת הטיילת של תל אביב".

תחילת דרך

דוד קריבושי נולד  ב-1 ביולי 1944 למשפחה מוזיקלית, ובגיל צעיר מאוד החל להראות כישרון יוצא דופן בנגינה. הוא התחיל ללמוד פסנתר כבר בגיל 7, והתשוקה למוזיקה הובילה אותו להקדיש את מרבית זמנו ללימודים ולעשייה מוזיקלית. בתקופת נעוריו, קריבושי הוקסם מהמוזיקה הקלאסית אך גם נמשך לסגנונות מודרניים כמו ג'אז ומוזיקה פופולרית, מה שהשפיע על סגנונו הייחודי בהמשך דרכו.

לאחר שירותו בתזמורת חיל האוויר, תחת שרביטו של המנצח אריך טייך, החל קריבושי להשתלב בתעשיית המוזיקה הישראלית.

ההזדמנות הגדולה שלו הגיעה כאשר הצטרף להרכב "אריק והאיינשטיינים", שבו עיבד את השיר "ערב של שושנים". העיבוד החדשני הפך אותו בין לילה לאחד המעבדים המבוקשים ביותר בתעשייה, והציב אותו במרכז הבמה של המוזיקה הישראלית.

קריבושה או קריבושי

קריבושי או קריבושה? ראשית השם הנכון הוא "קריבושי", דוד קריבושי (David Krivoshey), אך החברים קוראים לו "קריבו". הכינוי נובע מהקיצור של שם משפחתו, קריבושי, שהפך למוכר ואהוב בקרב חבריו ומכריו לאורך השנים, במיוחד בעולם המוזיקה. הכינוי "קריבו" הפך לשם שבו הוא מזוהה במעגלים מקצועיים ואישיים.

מקור השם קריבושי

השם קריבושי הוא במקור שם רוסי, ולא יהודי. פירושו ברוסית הוא "צוואר עקום", תופעה המוכרת בעולם הרפואה בשם Torticollis. השם קריבושי קשור לתקופה בה יהודים שילמו כסף כדי להחליף את שמות המשפחה שלהם עם שמות של גויים, אשר נשלחו במקומם לצבא ולמלחמה. ככל הנראה, כך קיבלה משפחת קריבושי את שמה, שמשמעותו ברוסית היא "צוואר עקום." במשך שנים דוד קריבושי לא ידע את מקורו של השם, וניסיונותיו להתחקות אחר שורשיו המשפחתיים דרך בית התפוצות לא צלחו.

דוד קריבושי משפחה

אביו של דוד, מרדכי, עלה לארץ עם משפחתו (ארבעה אחים וארבע אחיות) מהעיר גומל (הומל) שבברית המועצות (כיום בבלארוס) בשנת 1924, כשהיה בן 13. בתחילה הם התגוררו בצריף בנורדייה (היום דיזנגוף סנטר) ולאחר מספר שנים עברו לרחוב אהרונסון. מרדכי היה חבר בתנועת בית"ר ובאצ"ל ועבד כקצב.

אמו, תמרה טננבאום, ברחה מפולין בעזרת הפרטיזנים ועלתה לארץ בשנות ה-30. הוריה נספו בשואה, ואחיה מרדכי טננבאום, שהיה ממנהיגי מרד גטו ביאליסטוק, התאבד לפני שהגרמנים תפסו אותו. תמרה פגשה את מרדכי כשעבדה כאחות בבית חולים בנהלל, שם הוא היה מטופל.

דוד קריבושי בת זוג וילדים

לדוד שתי בנות ונכד אחד. ביולי האחרון מלאו לו 80 שנה ולכבוד כך ייערך מופע חגיגי בהיכל התרבות בליווי גדולי אומני ישראל. במקביל ישוק ספרו האוטוביוגרפי החדש: "כל החלומות"

שיתוף הפעולה בין דוד קריבושי ואריק איינשטיין: דוד קריבושי ואריק איינשטיין שיתפו פעולה לראשונה בשנות ה-60, והיו חלק משינוי משמעותי במוזיקה הישראלית. קריבושי, כמעבד ומוזיקאי מוכשר, עבד עם איינשטיין במסגרת ההרכב המוזיקלי "אריק והאיינשטיינים", שבו הוא עיבד וניגן על אורגן. שיתוף הפעולה ביניהם הביא לשילוב חדשני של מקצבים מערביים עם מוזיקה ישראלית מסורתית, דבר שתרם להתפתחות ז'אנר הפופ-רוק בישראל.

אחד משיריו הידועים ביותר הוא "בתי את בוכה או צוחקת", שנכתב על ידי יובב כץ והולחן ועובד על ידי קריבושי. השיר הפך להמנון בלתי רשמי של קיבוצי הצפון אחרי מלחמת ששת הימים, ומזוהה עם רוח התקופה. כמו כן, קריבושי השתתף כמעבד מוזיקלי בשירים ובתקליטים נוספים של איינשטיין במהלך הקריירה המוקדמת של איינשטיין, וסייע לעצב את הצליל הייחודי של הזמר.

שיתוף הפעולה עם שלמה ארצי: קריבושי עבד עם שלמה ארצי על אלבומו הראשון. בשנת 1970, קריבושי היה המעבד המוזיקלי של אלבום הבכורה של ארצי לאחר שיחרורו מהצבא, "שלמה ארצי", העבודה המשותפת של השניים באלבום זה סייעה לשלמה ארצי להתחיל את דרכו המוזיקלית כאחד הכוכבים המובילים במוזיקה הישראלית. הקריירה של ארצי המשיכה לפרוח עם השנים,והוא הפך להיות מהאמנים המובילים במדינה.

שיתופי הפעולה של קריבושי עם שני האמנים הללו מדגישים את השפעתו הרבה על עיצוב הצליל של המוזיקה הישראלית בשנות ה-60 וה-70, והם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המוזיקלית של המדינה.

בתקופה זו, קריבושי הפיק ועיבד להיטים שנחקקו בזיכרון הקולקטיבי של המדינה, כדוגמת "בתי את בוכה או צוחקת" ו"אני חולם על נעמי".

עם השנים, קריבושי לא הסתפק רק במוזיקה פופולרית, אלא הרחיב את פועלו גם למחזות זמר, תזמורות וסרטים. בין היתר, הוא הקים את תזמורת הטיילת של תל אביב ואת התזמורת הסימפונית של בת ים, ויצר שיתופי פעולה רבים עם תיאטראות, זמרים ותזמורות מהשורה הראשונה. בפועלו הבינלאומי, הוא הציג את ישראל על במות עולמיות, בין אם בהופעות מוזיקליות או בתחרויות, וזכה להכרה רחבה בזירה הבינלאומית.

במהלך שנות ה 70-80-90, קריבושי היה שותף מרכזי בעיצוב המוזיקה בערוץ הראשון (רשות השידור), שהייתה בזמנו תחנת הטלוויזיה המרכזית בישראל. קריבושי שימש כמנהלה המוזיקלי. בכמעט מדי שיש בערב הופיע קריבושי על מסך הטלוויזיה בערוץ 1 שהיה גם היחידי למעשה באותם שנים. באותם שנים הוא גם הקים את תזמורת הטיילת של תל אביב (1983)

קריבושי ניצח על התזמורת במשך כ-15 שנים. התזמורת הופיעה בקביעות בתוכניות טלוויזיה פופולריות בשנות ה-80 וה-90, כמו "סיבה למסיבה", "שעה טובה" ו"בשידור חי עם דן שילון". היא הייתה חלק מרכזי בתרבות המוזיקלית של ישראל בתקופה זו.

בנוסף דוד קריבושי ניצח על תזמורות רבות בהופעות חיות והנגיש לצופים מוזיקה עכשווית ואיכותית, תוך שיתוף פעולה עם מיטב אמני ישראל.

התזמורת בניצוחו ליוותה את מיטב אמני ישראל בינהם יהודית רביץ, אריק לביא, יהורם גאון, אושיק לוי, שימי תבורי, יוסי בנאי, יפה ירקוני, אורי זוהר, חיים טופול, גלי עטרי, אבנר גדסי וגדולים וטובים נוספים. הפופולריות של קריבושי בשנים הללו התבססה על תרומתו למוזיקה ישראלית טלוויזיונית ובידורית, והפכה אותו לדמות מוכרת ואהובה בקרב הצופים.

לצד עבודתו כיוצר, קריבושי היה מחויב לטיפוח הדור הבא של מוזיקאים בישראל. בתחרויות מוזיקה כמו "כוכב נולד", הוא סייע לחשוף ולפתח את הכישרונות הצעירים הבולטים של ישראל, ותרם משמעותית ליצירת מוזיקה חדשה וחדשנית.

קריבושי לא רק יצר מוזיקה; הוא ייצג את הישראליות במלוא עוצמתה – שילוב של מסורת וחדשנות, שורשיות ומבט לעתיד. בזכות פועלו העשיר והמגוון, הוא הפך לדמות מפתח בעיצוב התרבות הישראלית המוזיקלית לאורך שנים רבות.